במידה והבעתם התעניינות במטבעות קריפטוגרפיים בוודאי גם נתקלתם במושג בלוקצ'יין. טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא למעשה שרשרת המחברת בלוקי מידע זה לזה בקשר בלתי ינותק, והיא זו שאיפשרה למעשה את היתכנות המטבע הוירטואלי הראשון, הביטקויין. כל המטבעות הקריפטוגרפיים נעזרים בטכנולוגיית בלוקצ'יין שמתפתחת וצומחת כל העת. במאמר זה נסביר מהי טכנולוגיית הבלוקצ'יין ומה ההבדל בין מערכת פתוחה למערכת סגורה.
תן לי ואתן לך
על מנת להתחיל ולהסביר מהו למעשה בלוקצ'יין, עלינו לחזור אל הימים שעברו, עת בני האדם ניהלו ביניהם מסחר פשוט ובסיסי בשוק המרכזי של העיר כמו לדוגמא שק חיטה תמורת כד יין. באותם הימים איש לא תיווך בין הקונים, לא בנק ולא חנות ( היו בהחלט סדנאות אומן, אך הן היו בבעלות פרטית לחלוטין בשונה מרשתות הענק של היום ). כדי לבצע את העסקה היה צורך בנתינת אמון הדדי שלא תהיה כאן גניבה, רמאות או נסיון להונות את אחד הצדדים במכירת סחורה פגומה. כדי לעשות זאת שני הצדדים שוחחו, בדקו זה את סחורתו של זה ולאחר דין ודברים קבעו את שער החליפין ( כמה חיטה תמורת כמה יין ) ולחצו ידיים. כשהחלו לצוץ המטבעות הראשונים השתנה המסחר מסחורה כנגד סחורה לסחורה תמורת מטבע שאותו לאחר מכן היה לוקח הסוחר ורוכש עימו סחורה נוספת או מוצרי יסוד שהיה זקוק להם למחייתו, וגם כאן היה צורך באמון הדדי שהמטבע אינו מזוייף וכי ערך הסחורה אכן שווה את ערכו. מאז אותה תקופה התפתחה בקרב בני האדם מערכת כלכלית מורכבת ומתוחכמת הכוללת 'אנשי אמצע' רבים אשר מתווכים בין הסוחר לבין הקונה, בין אם אלו חנויות נוחות, חנויות כלבו, חברות לייבוא וייצוא, בנקים וחברות אשראי, חנויות מקוונות, שרשראות אספקה ארוכות ועוד ועוד אשר הרחיקו באופן משמעותי בין מגדל החיטה לבין בוצר הגפנים מן העבר הרחוק ואשר כיום המסחר ביניהם מתנהל ממרחק רב. מה שטכנולוגיית הביטקוין, במתכוון או לא במתכוון, מנסה לעשות, הוא להחזיר אותנו לימים שבו לא היה בין הקונה למוכר איש אמצע והמסחר התקיים באמצעות אמון הדדי ומסירת סחורה ישירות מיוצרה אל הקונה שזקוק לה ובעצם לעקוף את כל תעשיית הבנקאות, האשראי, שרשרת האספקה הארוכה ולקשר שנית בין אדם לאדם לצורך מסחר אישי ביניהם. כשאנו אומרים מסחר אנו מתכוונים לסחורות של ממש, אך גם לשירותים שונים כגון ביצוע עבודה כלשהי, יצירות אמנות, מוסיקה, תכנים ועוד אשר יכולים להיות פיזיים כמו ספר מודפס או וירטואליים כמו מוצר דיגיטלי.
למה זה טוב?
השאלה כאן איננה האם זה טוב או לא טוב, ככל הנראה, ימשיכו שני סוגי הכלכלה, המתווכת והישירה, להתקיים זו לצד זו לאורך שנים רבות וארוכות, מה שכן הולך להשתנות זה הדרך שבה אנשים חושבים על כסף ומהו למעשה כסף כשהוא וירטואלי. שרשרת הבלוקצ'יין מאפשרת לכסף להפוך להיות יותר מרק מטבע עובר לסוחר אלא לפתוח את המושג הזה למחוזות חדשים, כמו למשל חוזים חכמים. חוזה חכם מאפשר להעביר מידע או סחורה באופן מאובטח. רשת הבלוקצ'יין היא למעשה רשת של מליוני חוזים חכמים המאוחסנים על שרתיה הניתנים לקריאה בכל זמן על ידי כל אחד ומכל מקום ולאחר שהם נחתמים, לא ניתן לשנת בהם דבר. מסיבה זו אנו זוכים לאמינות הדדית בין שני הצדדים שבינינם נחתם החוזה החכם ומאפשר את פעולת החליפין שבין המוכר לקונה ללא חשש. ניתן להעביר כך רישומי נדל"ן, לגייס מימון המונים, למכור ספרים, מוסיקה ותכנים ישירות מן האמן אל ציבור מעריציו, לבצע שיתופי פעולה בין אנשי מחשבים שונים עבור מיזם סטארט אפ ועוד אינספור פעולות מכל מיני סוגים.
בלוקצ'יין פתוח מול בלוקצ'יין סגור
רשתות הבלוקצ'יין השונות נעות על ספקטרום רחב שבין ריכוזיות מוחלטת לבין ביזור מוחלט. ביזור פירושו שכל מי שמשתתף ברשת חולק את כל המידע שנמצא בה ויש לו את הזכות להחליט החלטות בדיוק כמו לכל המשתתפים האחרים. לדוגמא, רשת הבלוקצ'יין של ביטקויין הינה מבוזרת לחלוטין וכדי לקיים החלטה מסויימת יש צורך בהצבעה של כל משתתפי הרשת. לעומת זאת, בנק ההשקעות פי.ג'י מורגן יצר מערכת בלוקצ'יין ריכוזית לגמרי אשר מאפשרת למשתתפים להשתמש במטבע אך כל החלטה, גם פעוטת ערך, נעשית על ידי הבנק המרכזי. כל בלוקצ'יין נמצא היכן שהוא על הספקטרום בין רשת מבוזרת לחלוטין הנקראת 'בלוקצ'יין פתוח' לבין רשת ריכוזית הנקראת 'בלוקצ'יין סגור'. לדוגמא, את'ריום הינה מבוזרת למחצה כאשר למשתתפיה יש זכויות החלטה מסויימות אך הנהלת את'ריום הינה בעלת כוח והשפעה רבה יותר בניהול ההחלטות וניווט הרשת.
בטיחות ואבטחת מידע
כל חוזה חכם תוכנן כך שלאחר שהוא נחתם לא ניתן להוסיף, למחוק, לזייף או לשנות אותו, כך שמטבעו הוא קשה מאד לפריצה או לזיוף, אך כדי שסביבת הבלוקצ'יין תשאר מקום בטוח וימנע הסתננות גורמים עבריינים או נוכלים, יש צורך בבדיקות בלתי פוסקות. דמיינו זאת כאילו בכל שוק בכיכר העיר היו עומדים שוטרים שתפקידם לבדוק את אמינות הסוחרים והקונים כאחד ומאשרים כל רכישה כאמינה. אלו נקראים 'כורים' והם זקוקים לכוח מחשוב חזק לשם כך, לכן נהוג לתגמל אותם בנדיבות על כל עסקה. בתהליך הכרייה גם נחתמת עסקה וגם נוצר מטבע קריפטו חדש.
