עתיד הרגולציה של מטבעות קריפטו

ענף המטבעות הווירטואליים תפס תאוצה בארץ וכמובן בעולם כולו. רבים מאנשי הכלכלה בכל העולם מדברים על הנושא ומנסים להבין לאן נושבת הרוח. עושה רושם שהעולם הכלכלי הממוסד והמפוקח, אינו יכול יותר שלא לשים לב ולקחת בחשבון, את תחום הקריפטו ולכן, נדרשת בחינה של תהליך רגולטורי בנושא, דבר שיאפשר את כניסתם של גופים פיננסיים מוסדיים לעולם המסחר במטבעות הקריפטו. אין ספק שאם נצליח להגיע לשיתוף פעולה בין הרגולטור, תעשיית הפינטק, הבנקים וסוחרי הקריפטו, יוכל הענף להתקדם, להתחדש, למנף את הכלכלה העולמית כולה ויתכן שתיווצר תחרות גדולה יותר בתחום. 

רגולציה ועולמות הקריפטו

הרגולטורים בישראל העוסקים בתחום המטבעות הדיגיטליים הם, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון פעולות טרור, רשות שוק ההון והמפקח על הבנקים. יש לציין, הבסיס החוקי הישראלי הנוגע לעולם המטבעות הדיגיטליים וספקי השירות העוסקים בתחום (חברות הפינטק), כמעט ולא קיים ושרוי בתהליכי בחינה והסדרה. מנגד, התפרסמה לא מזמן טיוטה, מטעם המפקח על הבנקים בישראל, המקנה לבנקים סמכויות, להקמת חשבונות תשלום המיועדים ללקוחות העוסקים במסחר במטבעות הקריפטו. 

הרגולציה בארה"ב

בארה"ב ישנם מספר חוקים החלים גם על עולם הקריפטו, חוקי ניירות הערך והסחורות וכן, חוק הגנת הצרכן. הרגולציה היא נחלתם של מספר גופים ובניהם OFTC שכפי הנראה, בהמשך הדרך, יהיה הגוף האמון על רישום הסחר של נכסים ווירטואליים שזו המקבילה לרשות לניירות ערך הישראלית. בנוסף, יעסקו במלאכה, משרד המבקר על נכסים זרים שאוכף גם סנקציות כלכליות והמחלקה, באוצר המדינה, האחראית לנושא הלבנת ההון. 

המצב במדינות אירופה

האיחוד האירופי באופן כללי מתייחס למסחר בקריפטו כאל חוקי, כל עוד הוא מתבצע בזירות המיועדות לכך. הרגולציה מתבצעת על ידי רשות הבנקאות האירופאית, הנציבות האירופאית, הבנק המרכזי של אירופה והרשות האירופאית לניירות ערך. המסחר במטבע דיגיטלי בזירות המסחר המקובלות מתבצע תחת רגולציה המשתנה בין המדינות החברות באיחוד האירופי. בכל הקשור להמרות מטבע קריפטו למטבעות פיאט (מטבע חוקי המפיק את שוויו באמצעות הממשלה המנפיקה אותו, לא טובין וסחורה פיזית), נדרשות מדינות אירופה לעמוד בתקנים שבסיסם מופיע בחוקי הלבנת ההון האירופאים. בתקופה האחרונה, מנסה הנציבות האירופית, ליצור מקבץ חוקים מעודכן, שיכלול איסור על הלבנת הון ומימון פעולות טרור, בחוק אחד ואחיד שיחייב את כל מדינות האיחוד. יש לציין, הנציבות האירופית פועלת מזה זמן, על תיקון תקנות רגולטוריות לכלל מדינות האיחוד האירופי, בכל הקשור לתעשיית המטבעות הווירטואליים לרבות, מתן רישוי לחברות המספקות שירותים בתחום מטבעות הקריפטו, נהלי התנהגות וההגנות לטובת הצרכנים. 

תקנות המס

מיסוי נכסים ווירטואליים אינו מוסדר באופן מלא ועוסק רק בחובת הדיווח לרשויות המס, על כל עסקה המייצרת רווחים לסוחר. גם נושא האכיפה אינו מקיף ועוסק בהטלת סנקציות כלכליות על מי שייתפס מעלים מס. כלומר, הרווח בהתאם לפקודת המס, המתקבל ממסחר במטבעות קריפטו, נמצא תחת ההגדרה של "נכס" הנובע ממכירת מטבע ווירטואלי או, הפער המתקבל בעקבות המרת המטבע למטבע פיאט. יש לומר, ככל שמדובר בפעילות עסקית מתמשכת, במסחר במטבעות דיגיטליים, מס הכנסה מתייחס לכך כמו כל פעילות עסקית אחרת ובהתאם יתבצע המיסוי. 

העתיד הגלובלי של מטבעות הקריפטו

בארה"ב החלו לדון, לאחרונה, בהצעה לייסד בנק מרכזי שמטרתו תהיה, פעילות עם מטבעות ווירטואליים בלבד. אולם, מדובר במהלך בתולי שטרם הגיע לכלל יישום משמעותי. אירופה, גם היא, הולכת בעקבות האמריקאים ושוקלת לבצע הנפקה של מטבע מדיני ווירטואלי, שיחליף את המטבעות הפרטיים, המביאים עמם סיכונים שונים. אולם, גם האירופאים טרם ביצעו מהלך ממשי ומשמעותי בעניין. בישראל, מטבע דיגיטלי, הוא רק עניין של זמן. בנק ישראל שוקד על העניין מזה זמן ויש המעריכים, כי במהלך שנת 2024, יושק השקל הדיגיטלי הראשון. 

מה עשוי לקדם רגולציה חיובית 

על מנת שיחול שינוי בתחום המטבעות הדיגיטליים בישראל, חייב להתקיים שיתוף פעולה בין גופי הרגולציה השונים, לבין סוחרי המטבעות והחברות העוסקות בניהול המסחר. הבנקים חייבים להתוות מדיניות חדשה, הכוללת את חישוב הסיכונים, אל מול פעולות פיננסיות כגון: הקמת חשבונות למטבעות קריפטו וביצוע העברות כספים הנובעות ממסחר במטבעות אלה, תוך פיקוח מוגבר, בכל הקשור להלבנת הון. בנוסף, המשקיעים במטבעות הקריפטו וחברות הפינטק, יידרשו לנהוג בשקיפות מול המערכות הפיננסיות והמוסדות האחראים על הרגולציה. 

היחס של הבנקים לעולם הקריפטו

כהמשך ישיר לעובדה שהיקפי המסחר במטבעות דיגיטליים הולכים וגדלים, נכרת עליה בביקוש של צרכנים וחברות פינטק, להקמה של חשבונות תשלום המנוהלים בבנקים המוסדיים. פתיחת חשבונות משמעותית בעיקר עבור חברות הפינטק בשל העובדה שחשבונות אלה מאפשרים להן לקיים פעילות בתחום התשלומים. הקשיים הקיימים בפתיחת חשבונות, מהווים מחסום אמתי לכניסת חברות הפינטק לתחום והגברת התחרות. בישראל, הבנקים נוהגים בגישה מהוססת ושמרנית כלפי עולם הקריפטו ולמעט, שני בנקים גדולים שפתחו את שעריהם לתחום (תחת הגבלות רבות), הבנקים אינם ממהרים לשתף פעולה. אולם, נדמה, על פי השיח הנשמע לאחרונה, שהגיע הזמן שהבנקים ישנו את התייחסותם לתחום ויתאימו את עצמם למציאות הכלכלית המתפתחת מסביב לעולם. לאחרונה, השיק בנק לאומי הדיגיטלי (פפר), שירות חדש ללקוחות, במטרה להיות הבנק הראשון בישראל, המאפשר ביצוע של מסחר במטבעות קריפטו. עושה רושם שבעתיד הלא רחוק, יפתח השירות לכלל הלקוחות של בנק לאומי. יש לקוות שבנקים נוספים ילכו בעקבות בנק לאומי ויעלו גם הם שירותים חדשים בתחום.