לפני שנצלול לעומק לתוך עולם הקריפטו, בואו נבין מהי בכלל סקיילביליות?
מתוך ויקיפדיה: ״במדעי המחשב ובאלקטרוניקה, סקיילביליות היא היכולת של מערכת, רשת או תהליך, להתמודד בצורה אלגנטית עם כמות הולכת וגדלה של עבודה, או היכולת לגדול כדי לתת מענה לגידול בכמות העבודה. לדוגמה, המושג יכול להתייחס ליכולת של מערכת להגדיל את התפוקה שלה תחת עומס גובר כאשר מוסיפים לה עוד משאבים.
אז כיצד כל זה מתקשר לעולם הקריפטו?
נתחיל מהבסיס: מי מאתנו לא שמע על אתריום, המטבע השני בגודלו בעולם הקריפטו. רשת אתריום הוקמה בשנת 2015 על ידי ויטליק בוטרין, גאון מתמטי, והתפתחה בקצב מסחרר. רשת אתריום גדלה ומרוויחה יותר כסף, ככל שיותר משתמשים מבצעים עסקאות על גביה (העברת מטבעות, הנפקת טוקנים, יצירת חוזה חכם ועוד) ונכון להיום ויטליק בוטרין, מייסד הרשת, מוערך במיליארדי דולרים.
עד כאן הכל נשמע ורוד, אך רשת אתריום נתקעה בחומה גדולה וזאת משום שהרשת יודעת להתמודד עם עד כ-30 עסקאות בשנייה בלבד.
לשם השוואה וכדי שנוכל להבין טוב יותר, חברת האשראי ״ויזה״ מתמודדת עם אלפי עסקאות בשנייה (ויזה מסוגלת לעשות זאת כי היא חברה מרוכזת ולא מבוזרת כמו אתריום).
למה רשת ״ויזה״ כל כך מהירה לעומת רשת אתריום?
הסיבה העיקרית נובעת בשל מאפיין הביזור אל מול הריכוזיות. בחברת ויזה, מכיוון שמדובר בחברה ריכוזית, רק המאמתים שלהם צריכים לאשר את העסקה. לעומת זאת, רשת אתריום הינה מבוזרת וכל עסקה שמתרחשת על גבי הרשת דורשת אימותים רבים, דבר המוביל לזמני המתנה ארוכים ועמלות גבוהות.
כדי שרשת אתריום תעלה לשלב הבא ותצליח להיטמע בארגונים וחברות, היא חייבת לשפר את מהירות עיבוד העסקאות שלה.
עוד בשנת 2017 ויטליק בוטרין התחיל לחפש את הפתרון המיוחל ואף הבטיח 1,000,000$ למי שימצא פתרון לבעיה. עם השנים החל להתפתח
Ethereum 2.0, המכונה גם Eth2 או "Serenity". מדובר בשדרוג לבלוקצ׳יין של אתריום הנועד לשפר את המהירות, היעילות וההרחבה של הרשת כך שתוכל לעבד יותר עסקאות ולהקל על העומס.
הפיתרון עדיין בפיתוח ואמור להיות מוטמע עד תחילת 2023 ולאפשר כ-100 אלף טרנזקציות בשנייה, אך יש כאלו שטוענים שהפתרון של ויטליק לא יצלח (מסיבות שנדבר עליהן בהמשך).
המשולש הקדוש:
בעולם הקריפטו קיים מושג הנקרא ״המשולש הקדוש״ המתייחס ל:
ביזור-אבטחה-גדילה. כדי שצד אחד במשולש יהיה מושלם, משהו צריך לבוא על חשבון השני.
במילים פשוטות, אם אני מעוניין להקים פרויקט קריפטו עם אבטחה מעולה אהיה חייב לוותר על מהירות ואם ארצה להשיג ביזור גבוהה אהיה חייב לוותר על מהירות וסקיילביליות.
זאת בדיוק הבעיה שויטליק בוטרין מנסה להתמודד איתה, ולא רק הוא – גם פרויקטים נוספים בתחום הקריפטו מנסים למצוא פתרון משום שככל שהזמן עובר ועולם הקריפטו נכנס יותר לחיינו, משתמשים רבים מוצאים בו שימוש יעיל ותחליף לכלכלה העולמית המסורתית ולדרך בה אנו מחליפים ומעבירים כסף.
הכלכלה העולמית החדשה שנוצרת נקראת Defi – Decentralized Finance. יותר ויותר אנשים מעדיפים להעביר כספים באמצעות מטבעות דיגיטליים במקום דרך הבנק, וזה כמובן יוצר עומס ענק על גבי הרשתות.
אז מה הפתרון?
הפתרון נקרא ״שכבה שנייה״.
שכבה שנייה היא שכבה שאליה עוברות ״הטרנזקציות״ (העסקאות) והאימות מתבצע שם בצורה שבה לא צריך לאמת כל עסקה בנפרד. השכבה השנייה מזהה עסקאות זדוניות ומטפלת בהן באופן יעיל ביותר, וכך נחסכים משאבי מחשוב רבים ומהירות הרשת גדלה.
לאחר שהשכבה השנייה מאמתת את הטרנזקציות, הטרנזקציות המאומתות מצטרפות לשכבה הראשונה ונרשמות כטרנזקציות מאומתות (בפנקס הבלוקצ׳יין של אתריום או הביטקוין).
הארכיטקטורה של פתרונות שכבה שניה שונות מאוד אחת מההשניה וצריך להבין באופן כללי מה כל שכבה שנייה מציע, כמה היא מאובטחת ומה הפונקציונליות שלה כדי לקבל החלטה איזו שכבה טובה יותר.
לדוגמה, קיימת שכבה שנייה בשם Polygon, שמבצעת פעולות מתוחכמות ששומרות על ביטחון הרשת ומגבירה את מהירות ההעברות. השימוש בה דורש תשלום עמלה זעיר במטבע של הרשת (Matic) ומבטל את העמלה הגבוהה של רשת איתריום.
הפרוייקטים הבולטים הקשורים לשכבה שנייה הם:
פיתרון השכבה השנייה לא הומצא בחודשים האחרונים. השכבה השנייה נמצאת בשימוש בביטקוין כבר כמה שנים והיא נקראת רשת הברק (Lighting network) – רשת שאמורה להפוך את הביטקוין למהיר ונוח בעת ההעברה של סכומים קטנים.
הערה חשובה: לפעולות הנעשות על הרשתות שכבה שניה קוראים פעולות off-chain, כלומר פעולת שנעשות מחוץ לרשת הבלוקצ׳יין המקורית.
מיהם המתחרים של איתריום?
ככל שהבעיה גדולה יותר, כך התחרות הולכת וגדלה ופרויקטים נוספים צצים ומנסים למצוא פתרונות. כיום, המתחרים העיקריים של אתריום הם קארדנו (ADA) , איאוס (E0S) ולאחרונה סולנה (SOL) ופאנטום (FTM) הציגו יכולות מרשימות.
אז למה אתריום עדיין מוביל את השוק?
משום שהתמיכה במפתחים היא גבוהה מאוד, הכורים של איתריום לא מוכנים לוותר על ציוד יקר של כרייה, בעיות רגולטוריות , פרויקטים רבים שסמכו על רשת איתריום ומתקשים לעבור לרשת חדשה ועוד.
